יצירת מפה לתחנות שבדרך עוזרת לרדת ממנה מהר יותר
גירושין נחשב לאחד מאירועי החיים המטלטלים ביותר. אף אחד לא מאחל את זה לעצמו.
אז אומרים לכם:
"הזמן מרפא הכל"
"בחייך, עדיף לך בלעדיו"
"את שווה פי אלף ממנו"
"חכי /חכה / היא /הוא עוד יצטער על זה"
ועוד..... אמירות שכאלה.
הכוונות טובות.. המשפחה, החברים, הקולגות, פשוט רוצים שתרגישי טוב.
יש שמדברים מניסיונם הם, ויש את אלו שתכלס? לא ממש מבינים.
האמת היא - צער וכאב הם משהו מאוד מאוד פרטי.
מרגע שעולים על רכבת הגירושין, עוברים תהליך מאוד מאוד אישי של צער וכאב.
אם יש ילדים בתמונה, התהליך מורכב עוד יותר.
הטיפול השוטף בילדים גורם לכך שתאלצו להיות בקשר על בסיס קבוע, אי אפשר להתנתק באמת!
לא מספיק לתת לרכבת לעבור.
לרדת ממנה ולצאת מחוזקים - מצריך "עבודה פעילה".

מפת דרכים לתחנות שבדרך:
תחנה ראשונה: לחיות את הכאב, לחיות את הכעס.
אין משך זמן מוגדר מראש לחלוף הכאב.
יש כל כך הרבה פקטורים שלוקחים חלק בספור שלך:
כמה זמן הקשר שלכם נמשך?
כמה חלומות היו גלומים בקשר?
כמה אהבת את בן הזוג שלכם?
מהות הקשר עם המשפחה שלו/שלה
מי הם החברים המשותפים שלכם ואיזה קשר יש לכם אתם.
איזה תוכניות היו לכם לעתיד?
זכרונות נעימים על זמנים טובים
מתי ואיך הקשר התקלקל?
מה עשיתם על מנת לאחות אותו?
מי היה זה שהחליט לפרק את הקשר?
האם יש בן זוג אחר למי מכם שממתין בצד?
ילדים –
כמה ילדים יש לכם ומה הגילים שלהם?
איזה קשר יש להם עם כל אחד מכם?
אופיו של כל ילד ואיך הוא יקח/לקח את פירוק הנישואין?
מי ומי סביבכם שיכול לתמוך בכם?
מה מצבכם הכלכלי?
מה אתם חושבים על עצמכם באופן כללי ולאחר הגירושין?
ועוד ועוד.
כל אחד והפאזל האישי שלו, לכל אחד ההדגשים והרצונות שלו.
חשוב לדעת - כל מה שאתה מרגיש זה טבעי , הגיוני ובסדר.
רק אל תתכחשו לתחושות שלכם.
תחנה שניה: לזוז קדימה - זו החלטה!
לכל אחד קצב משלו. כל אחד מהגורמים הנ"ל תורם לתנועה שמעכבת או מתניעה קדימה.
יחד עם זאת, זו הבחירה שלכם לקבל החלטה שאתם לא רוצים להישאר במקום הזה, זו החלטה שלכם להתקדם למקום טוב יותר.
זו החלטה ! ואם תיקחו אותה, תוכלו להתקדם.
תחנה שלישית: חמלה - לדעת לשחרר את הכעס.
כעס הוא אחד מבני הלוויה של תהליך הגירושין. אם אתה הצד שלא יזם, אם נבגדת, אם היה חוסר יושר סביב התהליך ובנישואייך, ברור שכעס יהיה חלק ממה שתרגיש. אם את/ה כועס/ת על בן זוגך או על עצמך, זה נורמלי לגמרי.
היכולת לשחרר את הכעס, להניח ל"מה שהיה", לא להתחרבש ברגשות אשם, ובמה היה ואם הייתה דרך לשנות את זה, זה צעד חשוב בדרך שתעשו.
בדרך הזאת עוצרים בתחנת "החמלה". לסלוח לעצמכם על מה שקרה, וכשתוכלו לסלוח לעצמכם, אולי תוכלו לסלוח גם לבן זוגך.
הגעתם לכאן? אפשר להתקדם לתחנה הבאה.
תחנה רביעית: ההווה - התמקדות בהווה, לא בעבר.
מחשבות כמו: אם רק הייתי.... אם הוא רק היה.... אם רק היינו.... הן מחשבות נורמליות במצב הזה.
זו דרך אחת להבין מה היה החלק שלכם במשבר הנישואין. זו דרך לקחת אחריות!
הבאסה- אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. מה שכן, אפשר להבין וללמוד מה לא לעשות בפרק הבא של החיים. ולהיות מודעים לצרכים, יכולות ורצונות.
תחנה חמישית: להיפטר ממשקל עודף - UNFINISH BUSINESS
כרגע, אולי לא מתחשק לכם לצאת מהמיטה, אתם מרגישים שאין סיבה בכלל לצאת מהבית, ששום דבר טוב לא מחכה לכם מעבר לפינה, שהחיים נוראיים.
קשה להיות במקום הזה.
אם החלטתם לזוז, לא להישאר במקום הזה, יש דרכים לטפל ברגשות הללו ולהרגיע אותם.
יש דרכים לצמוח ולהתפתח משם.
כמו למשל – עבודה רגשית עם - (UNFINISH BUSINESS) שיש מכל מה שקרה.
להבין את שורשי הילדות שלנו שיצרו אצלנו חור שחור שמתוכו צמחו ציפיות, מגננות ואמונות אשר השפיעו על הבחירה שלנו בבן הזוג הזה, ועל הדרך בה פעלנו ותפסנו את הקשר שלנו שהתקלקל.
להכיר בכוחות שלנו, במשאבים שלנו ולמצוא דרך להיעזר בהם על מנת להתחזק.
לאחר שנעשה את העבודה בתחנה הזאת, ולפעמים גם במקביל, נוכל לעבור לתחנה הבאה.
תחנה שישית: לייצר מפת דרכים לעתיד טוב יותר.
כן להתגרש זה חתיכת מסע. מסע של דרך חתחתים עם עליות ומורדות.
אכן לזמן יש תפקיד חשוב בתהליך הארוך של יציאה מהמקום השבור והכואב.
אפשר להגיע למקום טוב יותר מהר יותר, כששמים מטרות ויעדים.
היו מורי דרך לעצמכם. דעו לאן אתם רוצים להגיע ואיך אתם רוצים שחייכם יראו בעתיד - בתקופה שאחרי.
תאמרו לעצמכם שכשתתגברו על המשבר, תהיו במקום אחר. ואז, תצרו תמונה עתידית ברורה ומפורטת, איך יראו חייכם בזמן ההוא והיכן אתם רוצים להיות.
מה יביא לכם עניין, באיזה פעילות תרצו לקחת חלק ומה ימלא אתכם בשמחה.
על מנת להגיע לשם כדאי למפות את הדרך.