"כשהתחתנו, הייתי בטוח שלמדתי פרק בחיי הקודמים. אני אוהב אותה וכל כך משתדל להצליח, אז למה זה מסתבך לנו?
המריבות ביננו רבות וכואבות. אני מיואש."
כך אמר לי יוני בפגישתנו הראשונה על היחסים שלו עם אשתו השנייה.
הסטטיסטיקה מראה שיותר אנשים מתגרשים מנישואין שניים מאשר מנישואין ראשוניים.
ולמה זה כך?
כי הכל כל כך עדין, מורכב ונפיץ.
כשבסיס הקשר השני הוא כישלון הקשר הראשון, ומורה הדרך לעתיד הוא הניסיון, לא פעם זה מתעתע וצריך לבוא עם הרבה הכנה לאתגרים החדשים.
לנישואין השניים לא פעם מגיעים עם פציעה כפולה. חבילת פצעי ילדות (ולכולנו יש מאלה) וחבילת אכזבת הכישלון של נישואין שלא צלחו . בחבילה השנייה נמצאים דפוסי קשר לא בריאים, שאם רוצים או לא רוצים, הם צצים ללא הזמנה מיוחדת.
לכל אלו נוספים לא פעם ילדים יקרים ומטולטלים מהנישואין שנגמרו.
תקשורת בינאישית טובה, אמון ואינטימיות הם משמעותיים להצלחת קשר. כל קשר.
במארג של נישואין שניים הם מקבלים משמעות כפולה ומכופלת.
אם למשל עלו בין בני הזוג בנישואין הקודמים, נושאים הקשורים לחוסר אמון, בגידות, העלמות כספים, יחסים מורכבים עם משפחת המוצא.... נוצרת פגיעות וחשדנות יתר.
ואז, כל דבר שמזכיר משהו שכזה, שלא ידוע או נעלם משייכים, אוטומטית לחוויות אלו.
בן הזוג חוזר מאוחר מהעבודה, או שנהיית חקירה צולבת, האשמות וחשדנות, או שנוצר כעס וריחוק. פגיעות מביאה להסתגרות, והסתגרות פוגעת באינטימיות.
ומה עם ה"פער התרבותי" שקיים לא פעם בין משפחות שמתחברות שבא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות והרגלים אחרים?
כמו תפיסה כלכלית ושימוש בכסף, מסורת של שבתות וחגים, שפת דיבור, שעות שינה, שעות מסך ועוד...
ואיך מתנהלים מול ילדי ההורה השני? איך מגיבים לסכסוכים בין ילדים? בין משפחות?
כן, זה אתגר רציני.
אם יש אהבה ומוכנות לעבודה, זה קורה. אפשר לרקום עתיד משותף מרגש ומיוחד.
ד"ר גוטמן אומר באותו עניין -
כמה כללי זהב להתנהלות שתוליך לשם-
הדגשת החיובי - חשוב חשוב חשוב לשים דגש על הדברים החיוביים שקורים ולדבר את זה.
בניית תרבות של תקשורת משותפת - בבייבי סטפס להקשיב לרצונות הילדים ולרצונות אחד של השני. לדבר על לו"ז זוגי, משפחתי, עצמאי, בפתיחות, בהצעה, בבקשה. ככל שהילדים קטנים יותר, כך קל יותר ליצור תרבות משפחתית מלוכדת. לתת לילדים את החופש לכאן או לכאן. לא ללחוץ, לא להאשים ולא להיפגע. מהם. אתם יצרתם את המצב הזה- נהגו בעדינות, בתשומת לב ובהקשבה.
חינוך- כל הורה שיחנך את ילדיו. ההורה האחר שיתמוך כשאפשר, יזוז הצידה כשיש קונפליקט וייתן לבן זוגו לפתור את הקונפליקט בעצמו.
חלוקת זמן - לדאוג שיהיה מקום גם לזמן זוגי מתחת לכל העומס המשפחתי. ופה אני מזכירה לכם: הכרתם, יצאתם, התבודדתם, יצרתם קשר – לכל זה היה זמן? אז גם עכשיו כדאי למצוא את הזמן הזה.
לריב נכון - מריבות הן חלק מתקשורת, לא להיבהל מהן. החוכמה היא לריב נכון. סכסוכים יכולים לאוורר, ליצור קרבה והבנה.
לו"ז - תכנון זמנים ואירועים מקלים על תקשורת. קחו בחשבון את מורכבות המשפחה, ותנו את המקסימום בהבנה ובפתיחות.
העבר כמורה דרך לעתיד – זוכרים את הביקורת שהייתה לבן/בת הזוג הקודמים שלכם? חלק מזה ודאי נכון. תפנימו ונסו לשפר ולטפל בקשיים שהבאתם אתכם לקשר הראשון והעברתם לקשר השני.
טיפול - לפני מיסוד הקשר, במהלך התקופה הראשונה של החיבור ובצמתים מאתגרים. אל תישארו לבד בסיפור הזה.
מזמינה אתכם לתכנית טיפול ייחודית שפיתחתי לזוגיות פרק ב'.
לקבלת פרטים נוספים ובדיקה אם זה מתאים לכם, שלחו לי הודעה לטלפון 0544632083.